טיפול אצל פסיכולוג ילדים

כיום טיפול פסיכולוגי עבור מבוגרים הוא כבר לא דבר שמתביישים בו והוא הפך לעוד כלי לגיטימי שעוזר לנו להתמודד עם מצבים נפשיים לא קלים שהחיים המודרניים מספקים לנו.

עם זאת, נראה שכאשר מדובר בטיפול פסיכולוגי אצל ילדים, הורים רבים עדיין לא מרגישים בנוח. לפעמיים זוהי תחושת אשמה ש”אני לא הורה מספיק טוב”, אך ייתכן גם מצב הפוך שבו ההורה לא בטוח כלל אם המצב מספיק חמור ואולי הוא עצמו זה שחרדתי יתר על המידה.

אז קודם כל בואו נבדיל בין מצבים “נורמליים” ובין מצבים שבהם רצוי לשקול טיפול פסיכולוגי: כל ילד חווה לעיתים תחושות לא נעימות של עצב, חוסר שקט, חוסר חשק לעשות דברים, שעמום או אפילו התקפי אלימות ותוקפנות. מדובר בתופעות רגילות אצל ילדים ולמעשה חלק מהן מהוות חלק אינטגרלי מההתפתחות שלהם.

אך לעיתים התופעות האלו חוזרות על עצמן וגורמות לקשיים תפקודיים קשים. למשל, אם ילד לא מוכן לדבר עם זרים או מפחד מהם, זה סימן שהוא יכול לדעת במי לתת אמון וממי כדי לחשוש. מצד שני, אם הילד מפתח פחד קיצוני מפני כל אדם שהוא אינו מכיר, גם ידיד של המשפחה או סייעת חדשה בגן, ייתכן מאוד שזהו מצב שיש לטפל בו בצורה מקצועית.

לעיתים הפחד או המצב הבעייתי אינם עולים על פני השטח בצורה ברורה והם יכולים להתבטא בסימפטומים פיזיים כגון הקאות, שלשולים, הזעה מוגברת (באופן דומה למצב של התקף חרדה אצל מבוגרים). אם נשללו סיבות פיזיות אחרות, ייתכן שהמקור לסימפטומים האלו הוא נפשי.

במה שונה הטיפול אצל פסיכולוג ילדים מטיפולים אחרים?

בראש ובראשונה, פסיכולוג ילדים הוא פסיכולוג אשר עבר התמחות ספציפית בטיפול פסיכולוגי לילדים.

דבר שני, בניגוד לטיפול אצל מבוגרים, הטיפול אצל ילדים ובעיקר אצל ילדים צעירים לא נעשה תמיד במישור המילולי, אלא דרך משחק או פעילויות שונות דרכן ניתן לחשוף את העולם הרגשי של הילד ולעזור לו. יש לכך גם חשיבות גדולה מבחינת המוטיבציה והרצון של הילד להגיע לטיפול (הטיפול יכול להתחיל גם בגיל הגן).

משחקים אלו יכולים להיות למשל משחקי קופסה, משחקי כדור וקיימת גם תורה שלמה של טיפול באומנות (אף על פי שיש מטפלים באומנות שאינם פסיכולוגים).

עוד עניין שכדאי להתכונן אליו מראש: בדרך כלל הפגישות הראשונות, בהן בונים את המשך התוכנית, ידועות כפגישות הכרות, או בשפה המקצועית, Intake. פגישות אלו דורשות את הנוכחות של ההורים ואי אפשר פשוט “לאסוף את הילד” בסיום הפגישה.

למעשה, ייתכן כי הפסיכולוג או המטפל יגיע למסקנה שהדינמיקה בין הילד להורים דורשת פגישות קונקרטיות רק עם ההורים בתדירות מסוימת על מנת שניתן יהיה לנתח את אותן התנהגויות שמגבירות את הפחד או החרדה אצל הילד.